האם חובות עוברים בירושה?

סעיף 1 לחוק הירושה קובע כי "במות אדם עובר עזבונו ליורשיו". כפי שכבר ראינו, בנושאי צוואה ועיזבון, אין חובה לקבל ירושה. גם אם הנפטר הותיר צוואה ובה ציין אדם מסוים כנהנה מהירושה, הוא אינו חייב לקבלה. אותו "יורש", רשאי "להסתלק" מהעיזבון ע"י הגשת תצהיר בכתב מאומת על ידי עו"ד, לרשם לענייני ירושה או לבית המשפט. מי שמעוניין להסתלק מהעיזבון יפרט בתצהיר את פרטיו, את שיעור הסתלקותו ואת מי שלטובתו הוא מסתלק. ההסתלקות אינה מותנית בהסכמת מי שלטובתו מסתלקים.

חשוב להדגיש כי ניתן להסתלק מחלק מהעיזבון אך לא מנכס מסוים, ולעניין זה אין הבדל בין ירושה לפי דין או בהתאם לצוואת המנוח. מי שהסתלק מהעיזבון מוותר למעשה על הירושה, אינו נחשב ליורש לעניין החלק ממנו הסתלק, ואין לו כל אחריות כלפי העיזבון.

אך מה קורה כשאדם שנפטר הותיר אחריו חובות? האם היורשים חייבים להמשיך לשלם את החובות, או שהם נמחקים? על אף שלרוב "ירושה" נתפסת אצלנו כמשהו חיובי לטובת היורשים, לעיתים עם הירושה מגיעים גם נושים הדורשים את פירעון חובם מהעיזבון.

דיני הירושה, עושים איזון בין הזכות של היורש לקבל את כספי המוריש, לבין הזכות של הנושים לפרוע מהמוריש את חובותיו כלפיהם. מחד החוק מגן על יורשים שפעלו כדין, אך מאידך הוא מאפשר לנושים לפעול כנגד העיזבון או היורשים, מקומות בהם אין להם הגנה.

חוק הירושה מבחין בין התקופה שלפני חלוקת העיזבון לתקופה לאחר חלוקת העיזבון. חובות של המנוח בטרם חולק העיזבון, יחולו על העיזבון עצמו ולא על היורשים. חובות אלו, יש לשלם מתוך העיזבון עצמו עד גובה העיזבון כולו.

בטרם חלוקת העיזבון על היורשים לפרסם מודעה כדין בעיתונות הכתובה בו הם מודיעים על פטירת המנוח, ומזמינים כל מי שיש לו טענות כלפי העיזבון להודיע להם תוך שלושה חודשים על כך ועליהם לשלם את החובות.

לנושה שהודיע על חוב והוכיח את זכאותו, יש אפשרות לגבות מהעיזבון או מיורש ספציפי, בלי קשר לאופן שהעיזבון אמור להתחלק בין היורשים.

לעומת זאת, לאחר שהעיזבון חולק בין היורשים, ובהנחה כי היורשים לא פעלו כדין ולא פרסמו מודעה כאמור על פטירת המנוח, יחולו החובות על כל היורשים, עד לשיעור החלק שקיבלו מהעיזבון. בהקשר זה יש לציין, כי חוב שהיה ידוע ליורשים, בטרם חלוקת העיזבון, ולא שולם על ידם, יישאו בו היורשים גם לאחר חלוקת העיזבון.

נושה שלא הודיע על חוב בהתאם למודעה שפורסמה, רשאי להגיש תביעה בתוך שנתיים מיום הפרסום, ולגבות את החוב באופן יחסי מכל יורש בהתאם לחלקו בעיזבון.

יורש שזכה בנכס ספציפי מכוח צוואה אינו אחראי לחובות כלליים של העיזבון כל עוד יש בידי הנושה לגבות את חובו מיורשים אחרים שלא קיבלו נכסים ספציפיים. גם אם יחויב יורש זה בחובות העיזבון יהיה זה רק עד לשיעור גובה הנכס הספציפי שקיבל.

כאשר המוריש השאיר צוואה, הוא יכול לפטור יורש ספציפי מאחריות לכלל החובות או לחלקם.

המצב שונה בכל הקשור למצב המשפטי של קופות גמל, קרנות השתלמות וביטוחי חיים למיניהם, אשר החוק לא רואה בהם חלק מעיזבונו של אדם שנפטר. הכספים הללו אינם מחולקים בהתאם לחוק הירושה, אלא ניתנים למוטבים שציין הנפטר בפוליסה. במידה שלא הוטל עליהם עיקול עוד בחיי המנוח, חסכונות אלו חסינים מתביעות של נושים למיניהם.

 על אף כל האמור לעיל, על יורש לדעת כי מצופה ממנו לנהוג בתום לב, ומקום שבו יוכח כי יורש נהג שלא בתום לב, יכול ובימ"ש יורה על חובתו של היורש לשלם לפרוע לנושה את חובו במקרה זה.

חוקי ותקנות הירושה הם רבים ומפורטים, ועל כן מומלץ מאוד להתייעץ עם עו"ד המתמחה בתחום דיני הירושה, בטרם חלוקת העיזבון.