חזקת התא המשפחתי

לאחרונה, שבה ונדונה בבית המשפט העליון סוגית "חזקת התא המשפחתי", הנוגעת לעסקאות מקרקעין עליהם חל חוק מיסוי מקרקעין. חזקת התא המשפחתי, בסעיף 49(ב) לחוק מיסוי מקרקעין (להלן: "החוק"), קובעת כי לעניין פטור ממס שבח, יראו מוכר ובו זוגו וילדיהם הקטינים כמוכר אחד (הוראה דומה קיימת גם בסעיף 9 לחוק, לעניין חובת תשלום מס רכישה, בקניית דירה).

אל מול חזקת התא המשפחתי, ניצבת לה האפשרות כי בני זוג, מסיבות שונות, יחיו בהפרדה רכושית ביניהם, כך שבפועל כל אחד מהם יחזיק ברשותו, במהלך חיי הנישואין רכוש אשר לא יהיה חלק מהרכוש המשותף, במקרה של פירוק התא המשפחתי.

במהלך השנים, נדרש בית המשפט שוב ושוב לשאלה: האם הסכמה על הפרדה רכושית, שנעשתה בין בני הזוג, גוברת על חזקת התא המשפחתי?

להבנת הסוגיה, ניקח מקרה בו הגבר מחזיק בדירת מגורים טרם נישואיהם של בני הזוג, ובהסכם הנישואין בין בני הזוג (להלן: "הסכם ממון"), מסכימים הצדדים, להחריג את הדירה הנ"ל מרכושם המשותף. בני הזוג מתחתנים בשעה טובה ומחליטים לרכוש דירה משותפת יחדיו, בשווי של 3,000,000 ש"ח, בה כל אחד מחזיק מחצית מהדירה בבעלותו. כעת, בשעה שבני הזוג מדווחים על עסקת הרכישה לרשויות המס, עולה השאלה, האם זכאית האשה לפטור ממס רכישה על מחצית זכויותיה בדירה הנרכשת (ששווים 1,500,000 ולכן זכאית לפטור), או שמא מסתכלים אנו על בני הזוג, כאילו ברשותם כבר דירה אחת, ואזי אין האשה פטורה ממס הרכישה. שאלה דומה תעלה גם במכירת הדירה כעבור שנים, כאשר לכאורה, האשה תטען כי ברשותה רק דירה אחת, ולכן היא זכאית לפטור בנפרד, לעומת בעלה שברשותו שתי דירות (בהקשר זה יודגש כי חלק מדירה, כמוה כדירה לעניין זה).

כאמור, במהלך השנים, ניתנו פסיקות שונות בבית המשפט העליון, הן לעניין מס רכישה והן לעניין מס שבח, במקרים בהם אחד מבני הזוג (או שניהם) החזיק דירה לפני הנישואין, או מכר את דירתו לפני הנישואין, והצדדים אף חתמו ביניהם הסכם ממון להפרדה רכושית, ובשלב כל שהוא ביקש בן הזוג למכור את דירתו, ורשויות המס סרבו להעניק לו את הפטור המבוקש.

ככלל ומפאת קוצר היריעה, ניתן לומר כי בית המשפט העליון הכיר בעקרון ההפרדה הרכושית ובעקרון כי כל אחד מבני הזוג זכאי לפטור ביחס לדירתו (למעט מקרים חריגים שנשלל הפטור, שאין כאן המקום להאריך בהם).

ביום 17.11.2014 ניתן ע"י בית המשפט העליון פסק-דין מהפכני בנושא עקרון חזקת התא המשפחתי, בע"א 3178/12 יגאל שלמי, בו קבע בית המשפט כי חזקת התא משפחתי ביחס למס שבח ניתנת לסתירה, אם מתקיימים שני תנאים מצטברים:

 השורה התחתונה היא כי אם יצליחו בני הזוג להוכיח את התנאים הנ"ל ולסתור את חזקת התא המשפחתי, יהיו הם זכאים להינות מהפטור הרלוונטי, כאילו הייתה זו דירתם היחידה הנמכרת כעת.

ביום 14.05.2014 פורסם פסק דין נוסף במסגרתו קבעה ועדת הערר, בהתבסס על הלכת יגאל שלמי, כי גם החזקה במס רכישה ניתנת לסתירה, במידה ובני הזוג ערכו ביניהם הסכם ממון הקובע הפרדה רכושית לגבי דירות המגורים, ובכפוף להוכחת הפרדה רכושית אמיתית.

 כך גם בפסק דין קויתי ו"ע 37793-09-14 אשר ניתן לאחרונה, בנוגע לבני זוג אשר התגוררו יחדיו בדירה של אחד מבני הזוג ואף חתמו הסכם ממון טרם המכירה, אך לא הצליחו להוכיח הפרדה רכושית, נקבע כי תחול חזקת התא המשפחתי והם לא יהיו זכים לפטור המבוקש.